אפילפסיה אצל כלבים

אפילפסיה אצל כלבים

אפילפסיה אצל כלבים היא מצב נוירולוגי שמתאפיין בהתקפים חוזרים ונשנים הנגרמים על ידי פעילות חשמלית לא תקינה במוח.

זוהי אחת מהפרעות המוח הנפוצות ביותר בכלבים והיא יכולה להופיע בדרגות חומרה שונות, מגורמים שונים ובזמנים בלתי צפויים.

סוגי אפילפסיה אצל כלבים

1. אפילפסיה אידיופתית (ראשונית):
   • נגרמת ללא גורם ברור.
   • יש קשר גנטי בחלק מגזעי הכלבים, כמו רועה גרמני, בורדר קולי ולברדור.
   • בדרך כלל מופיעה בכלבים צעירים (גיל 6 חודשים עד 6 שנים).
2. אפילפסיה משנית:
   • נובעת ממצב רפואי אחר, כמו:
     • טראומה מוחית.
     • גידולים במוח.
     • דלקת מוח או זיהומים (כמו כלבלבת).
     • הרעלות או הפרעות מטבוליות (כגון בעיות בכבד או בכליות).

סימנים ותסמינים התקף אפילפסיה כלבים

ההתקפים יכולים להיראות שונה בהתאם לסוגם:

1. התקפים כלליים (טוניים-קלוניים):
   • כל הגוף מושפע.
   • הכלב עלול ליפול, להתקשות ולרעוד.
   • לרוב נמשך בין שניות למספר דקות.
2. התקפים חלקיים (מוקדיים):
   • משפיעים על חלק מהגוף, כמו רגל אחת או שריר מסוים.
   • יכולים להתפתח להתקף כללי.
3. התנהגות מוזרה לפני ההתקף:
   • חרדה, בכי, או חיפוש קרבה.
4. שלב ההתאוששות (Postictal):
   • בלבול, חולשה, או שינה לאחר ההתקף.

גורמי סיכון

• גזע: גזעים מסוימים רגישים יותר.
• גיל: צעירים ובוגרים בגילאי ביניים נוטים לסבול יותר.
• היסטוריה משפחתית: אם יש היסטוריה גנטית של אפילפסיה.

אבחון אפילפסיה כלבים

הווטרינר יערוך בדיקות לזיהוי הגורם:

• בדיקות דם ושתן: לשלול מחלות מטבוליות.
• MRI או CT: לאיתור גידולים או נזק מוחי.
• בדיקות נוזל שדרה (CSF): לשלול דלקות או זיהומים.

טיפול

• תרופות אנטי-אפילפטיות: כמו פנוברביטל, ברומיד או תרופות חדשות יותר.
• מעקב: התאמת מינון התרופות לפי תדירות ההתקפים.
• ניהול אורח חיים: הימנעות מטריגרים כמו מתח, אור חזק או רעשים חזקים.

מה לעשות בזמן התקף?

1. שמור על רוגע – זה מפחיד, אך לרוב ההתקף יחלוף תוך דקות.
2. הרחיק חפצים שעלולים לפגוע בכלב.
3. אל תכניס שום דבר לפיו – הוא לא "יבלע את הלשון".
4. תעד את משך ההתקף ודווח לווטרינר.
5. אם ההתקף נמשך מעל 5 דקות (סטטוס אפילפטיקוס), פנה מיד לטיפול חירום.

גזעי כלבים עם סיכון גבוה יותר לאפילפסיה

שנם גזעים מסוימים של כלבים הנוטים יותר לפתח אפילפסיה, בעיקר אפילפסיה אידיופתית (כזו ללא גורם ברור).

זה נובע ככל הנראה ממאפיינים גנטיים שעוברים בתורשה. הנה רשימה של כמה גזעים עם סיכון מוגבר לאפילפסיה:

גזעים הנוטים לאפילפסיה

1. רועה גרמני
   • נפוץ בעיקר באפילפסיה אידיופתית.
   • ההתקפים יכולים להתחיל בגיל מוקדם יחסית (שנה עד שנתיים).
2. בורדר קולי
   • גזע אינטליגנטי עם נטייה גנטית להתקפים.
3. לברדור רטריבר
   • אפילפסיה אידיופתית נפוצה אצלם.
   • לרוב מתבטאת בהתקפים כלליים.
4. גולדן רטריבר
   • כמו הלברדור, גם הוא רגיש לאפילפסיה אידיופתית.
5. ביגל
   • גזע זה ידוע בנטייתו להפרעות נוירולוגיות, כולל אפילפסיה.
6. פודל (במיוחד פודל בינוני או גדול)
   • הפודל הבינוני נחשב רגיש יותר.
7. בוקסר
   • יש דיווחים על נטייה גנטית באפילפסיה משנית (למשל כתוצאה מגידולים במוח).
8. שנאוצר ננסי
   • לעיתים קרובות חווים התקפים מוקדיים או כלליים.
9. סיביריאן האסקי
   • בעלי סיכון מוגבר לאפילפסיה אידיופתית ולעיתים גם למחלות נוירולוגיות אחרות.
10. שלטי (Shetland Sheepdog)
    • נמצא בקבוצת הגזעים עם נטייה גנטית.
11. דאקל (כלב תחש)
    • גזע קטן עם נטייה להתקפים מוקדיים וכלליים.

גורמים גנטיים ותורשתיים

• בגזעים מסוימים, אפילפסיה אידיופתית מועברת בתורשה דרך גנים דומיננטיים או רצסיביים.
• בכלבים רגישים, ישנה סבירות גבוהה שהתקפים יתחילו בגיל 6 חודשים עד 6 שנים.

כיצד להימנע מגידול כלבים עם נטייה לאפילפסיה?

1. בדיקות גנטיות: במקרים שבהם הגזע נוטה למחלה, ניתן לבצע בדיקות כדי לזהות נשאים.
2. רישום רפואי: ודא שהמגדל מספק היסטוריה רפואית של ההורים והאחים.
3. גידול אחראי: מגדלים מוסמכים נוהגים להוציא מהשושלת כלבים עם היסטוריה של אפילפסיה.

מה לעשות אם יש לך כלב מגזע רגיש?

• מעקב צמוד: שים לב לכל סימן מוקדם של התקפים (התנהגות חריגה, רעידות).
• ביקורים שוטפים אצל וטרינר: כדי לשלול מצבים נלווים שעלולים להחמיר את המצב.
• ניהול אורח חיים: דאג לסביבה רגועה עם מינימום טריגרים (רעש, אורות מהבהבים).