הנה כמה מגזעי הכלבים הגדולים ביותר בעולם, הידועים בגודלם המרשים:
1. דני ענק (Great Dane):
- גובה: יכול להגיע עד ל-86 ס"מ בכתפיים.
- משקל: בין 50 ל-90 ק"ג.
- זהו אחד הגזעים הגדולים ביותר והארוכים בעולם. דני ענק הוא כלב ידידותי ואצילי עם אופי רגוע ומאוזן.
הכלב הגבוה ביותר שנרשם בספר השיאים של גינס היה דני ענק בשם זאוס, שעמד על גובה של 111.8 ס"מ (כ-44 אינץ') כאשר עמד על ארבע רגליים.
2. מסטיף אנגלי (English Mastiff):
- גובה: 70-91 ס"מ בכתפיים.
- משקל: יכול להגיע עד ל-100 ק"ג ואף יותר.
- נחשב לכלב כבד מאוד, מסטיף אנגלי הוא כלב רגוע ונאמן מאוד.
3. סן ברנרד (Saint Bernard):
- גובה: 70-90 ס"מ.
- משקל: 65-120 ק"ג.
- ידועים ככלבים של חילוץ בהרים, סן ברנרד הם כלבים חכמים ומאוד טובי לב.
4. ליאונברגר (Leonberger):
- גובה: 70-80 ס"מ.
- משקל: 50-75 ק"ג.
- כלבים גרמניים גדולים, שידועים באופיים הרגוע והנוח.
5. מסטיף טיבטי (Tibetan Mastiff):
- גובה: 60-76 ס"מ.
- משקל: 45-73 ק"ג.
- כלב חזק מאוד שמקורו בהרי טיבט. הוא משמש לעיתים קרובות ככלב שמירה והוא עצמאי ורגוע.
6. אייריש וולפהאונד (Irish Wolfhound):
- גובה: עד 90 ס"מ בכתפיים.
- משקל: 40-70 ק"ג.
- נחשב לכלב הגבוה ביותר, אייריש וולפהאונד הוא כלב צייד עם אופי ידידותי.
7. ניופאונדלנד (Newfoundland):
- גובה: 69-74 ס"מ.
- משקל: 45-70 ק"ג.
- כלב גדול ומאוד חכם, הוא ידוע ביכולות השחייה שלו ובשימושו ככלב הצלה במים.
גזעים אלה נחשבים לגדולים ביותר מבחינת גובה ומשקל, והם מתאפיינים באופי לרוב רגוע וידידותי, אם כי גם דורשים תחזוקה רבה יותר בשל גודלם.
האם יש מחלות אופייניות לכלבים גדולים?
כן, כלבים מגזעים גדולים יותר נוטים לסבול ממחלות אופייניות הקשורות למבנה גופם, גודלם ותוחלת חייהם הקצרה יחסית. הנה כמה מהמחלות הנפוצות בגזעים אלו:
1. דני ענק (Great Dane):
- התכווצות קיבה (Gastric Dilatation-Volvulus – GDV): מצב מסוכן שבו הקיבה מתרחבת ומתפתלת, דבר שעלול להוביל לחסימה של אספקת הדם.
- דיספלסיה של מפרק הירך (Hip Dysplasia): מחלה בה יש חוסר התאמה בין עצם הירך לאגן, דבר שיכול לגרום לכאבים ולעיתים קרובות לבעיות ניידות.
2. מסטיף אנגלי (English Mastiff):
- בעיות מפרקים ושרירים: בשל משקלם הגדול, מסטיפים עלולים לפתח בעיות במפרקים כמו דיספלסיה של מפרק הירך והמרפק.
- בעיות נשימה: בשל מבנה הפנים שלהם, הם עלולים לחוות קשיי נשימה במזג אוויר חם.
3. סן ברנרד (Saint Bernard):
- דיספלסיה של הירך: מחלה תורשתית הנפוצה בגזעים גדולים.
- בעיות עיניים: גזע זה רגיש למחלות עיניים כמו "עפעפיים נופלים" (entropion) שיכולים לגרום לגירוי.
4. ליאונברגר (Leonberger):
- מחלות לבביות: הם עלולים לסבול ממחלות לבביות כמו קרדיומיופתיה מורחבת (Dilated Cardiomyopathy).
- דיספלסיה של הירך והמרפק: מחלה זו נפוצה גם בגזע זה.
5. מסטיף טיבטי (Tibetan Mastiff):
- בעיות מפרקים: כמו גזעים גדולים אחרים, הם עלולים לפתח דיספלסיה של הירך והמרפק.
- היפותירואידיזם: מצב שבו בלוטת התריס אינה מייצרת מספיק הורמונים.
6. אייריש וולפהאונד (Irish Wolfhound):
- קרדיומיופתיה מורחבת: מחלת לב נפוצה בגזעים גדולים ויכולה להוביל לאי ספיקת לב.
- סרטן העצם: מחלה נפוצה בגזעים גדולים, במיוחד כלבים מבוגרים.
7. ניופאונדלנד (Newfoundland):
- בעיות מפרקים: דיספלסיה של הירך והמרפק נפוצה במיוחד בגזע זה.
- היפותירואידיזם: מחלה של תת פעילות בלוטת התריס יכולה להופיע גם בגזע זה.
האם גודל הכלב משפיע על האופי שלו?
כן, גודל הכלב יכול להשפיע במידה מסוימת על אופיו, אך חשוב לציין שזו לא הגורם היחיד שקובע את התנהגות הכלב. האופי מושפע ממגוון גורמים, כולל גנטיקה, חוויות מוקדמות, חינוך וסביבה.
איך גודל משפיע על האופי?
- גזעים קטנים:
- נטייה לאגרסיביות: ישנם מחקרים שמראים שכלבים קטנים נוטים להראות יותר התנהגות אגרסיבית. תופעה זו נקראת לעיתים "תסמונת הכלב הקטן" והיא נובעת מהפחד שלהם מסכנות ומהצורך להגן על עצמם בסביבה גדולה יותר.
- אנרגיה: לכלבים קטנים יש לרוב אנרגיה רבה והם פעילים מאוד בתוך הבית, אך הם יכולים להיות פחות זקוקים לפעילות חיצונית אינטנסיבית מאשר כלבים גדולים.
- גזעים גדולים:
- נטייה לרוגע: כלבים מגזעים גדולים נוטים להיות רגועים יותר, בעיקר בגיל בוגר. כלבים כמו דני ענק או סן ברנרד יכולים להיות עדינים ורגועים יחסית, על אף גודלם המרשים.
- ביטחון עצמי: גזעים גדולים נוטים להרגיש בטוחים יותר בסביבתם ולכן יכולים להראות פחות אגרסיביות כאשר הם מרגישים איום.
גורמים נוספים המשפיעים על האופי:
- חינוך ואילוף: אופן החינוך והאילוף שהכלב מקבל מהבעלים משפיע רבות על אופיו והתנהגותו.
- חוויות חיים מוקדמות: חשיפה לסיטואציות חברתיות מגיל צעיר יכולה להשפיע על הדרך שבה הכלב מגיב לסביבתו.
- גנטיקה: גזעים שונים פותחו למטרות שונות, כמו שמירה, ציד או עבודה עם בני אדם, ולכן לכל גזע יש נטיות אופי טבעיות מסוימות.
במה שונה התזונה של כלבים גדולים חוץ מהכמות?
תזונת כלבים גדולים שונה לא רק בכמות אלא גם באיכות ובסוגי המזון הנחוצים להם. כלבים מגזעים גדולים דורשים תזונה המותאמת לצרכים הפיזיים הייחודיים שלהם, כדי לתמוך בגדילה בריאה ולמנוע בעיות בריאותיות נפוצות. הנה כמה נקודות מרכזיות בנושא:
1. קצב גדילה מבוקר:
כלבים מגזעים גדולים עוברים שלב גדילה מהיר מאוד בשנה הראשונה לחייהם, ולכן חשוב להאכילם במזון שמספק את הכמויות הנכונות של סידן וזרחן. גידול מהיר מדי עלול להוביל לבעיות במפרקים, כגון דיספלסיה של הירך.
2. שמירה על משקל תקין:
כלבים גדולים נוטים להשמנה, מה שעלול להפעיל לחץ נוסף על המפרקים ולגרום לדלקות מפרקים. לכן, יש להקפיד על תזונה המכילה כמות מדודה של קלוריות תוך שמירה על האיזון הנכון של חלבונים ושומנים.
3. תוספי מזון למפרקים:
מזון לכלבים גדולים מכיל לרוב תוספים כמו גלוקוזאמין וכונדרויטין, שתומכים בבריאות המפרקים ומסייעים למניעת בעיות מפרקים בגיל מאוחר.
4. מניעת התכווצות קיבה (GDV):
כלבים מגזעים גדולים עם חזה עמוק עלולים להיות רגישים להתכווצות קיבה (GDV), מצב מסוכן. כדי למנוע זאת, מומלץ לתת לכלבים גדולים מספר ארוחות קטנות ביום ולא להאכילם לפני פעילות גופנית מאומצת.
5. חלבונים ושומנים:
כלבים גדולים זקוקים למזון המכיל רמות גבוהות של חלבון כדי לתמוך במסת השריר שלהם, אך התזונה צריכה להכיל שומן בכמות מבוקרת כדי לא לעודד השמנה.
6. סיבים תזונתיים:
כלבים מגזעים גדולים עשויים ליהנות ממזון שמכיל יותר סיבים תזונתיים, המסייעים בתמיכה במערכת העיכול.
לסיכום
לגזעים גדולים יש נטייה לחוות בעיות בריאות הקשורות למשקלם ומבנה גופם, מה שמוביל לעומס על המפרקים, בעיות בלב ובמערכת הנשימה. חשוב להיות מודעים לכך ולטפל בהם בצורה מתאימה על ידי שמירה על תזונה נכונה ובדיקות וטרינריות קבועות.
גודל הכלב עשוי להשפיע על האופי שלו במידה מסוימת, אך חשוב לזכור שהרבה מזה תלוי בחינוך והאילוף שניתן לו, כמו גם בגורמים גנטיים.
בנוסף, מעבר לכמות האוכל, איכות האוכל ומרכיביו חייבים להיות מותאמים לצרכים הפיזיולוגיים הייחודיים של כלבים מגזעים גדולים.