כמעט כל ההורים לכלבים יודעים לדקלם שצריך להיזהר מתולעת הפארק ולהתרחק ממקומות ששורצים קרציות ופרעושים. אפילו מה כלול בחיסון המשושה יש כאלה שזוכרים בלי גוגל. אבל עולם הבריאות של אלה שעל ארבע רחב, ולפעמים מפחיד. כמו זה של אלה ההולכים על שתיים. הנה שלוש מחלות כלבים שאולי לא ידעתם שקיימות, אבל אתם ממש, ממש צריכים.
1. סוכרת – כלבים מתוקים מדי
כן, כן, סוכרת היא לא נחלתם הבלעדית של בני אדם. כלבים סובלים ממנה גם בשיעור של כ-1 ל-300. משום מה, לנקבות יש נטייה גבוהה הרבה יותר לפתח סוכרת – פי 2 יותר מזכרים.
סוכרת היא מחלה מטבולית כרונית המאופיינת ברמות גבוהות של סוכר (גלוקוז) בדם. אם מדובר בחוסר יכולת של הגוף לייצר מספיק אינסולין (הורמון המסייע לגוף להמיר גלוקוז לאנרגיה) ואם בבעיה בשימוש באינסולין המיוצר, גלוקוז מצטבר בזרם הדם ומעלה את רמת הסוכר בו. חוסר יכולת לייצר אינסולין (סוכרת מסוג 1) נפוצה יותר אצל כלבים ומצריכה בדרך כלל טיפול באינסולין לכל חייהם.
סימנים מחשידים – שתיית יתר, השתנה תכופה וירידה במשקל למרות אכילה יתרה.
2. תסמונת לג-קלב-פרטס – כשהכלב הופך לבאגס באני
השם שלה אולי נשמע כמו כישוף מהארי פוטר אבל מדובר בבעיה רצינית מאוד. תסמונת זו התגלתה לראשונה בבני אדם ונקראת על שם שלושת החוקרים שזיהו אותה אצל ילדים. גם אצל כלבים, הצעירים יותר בסיכון, והיא פוגעת בדרך כלל בגורים מתחת לגיל שנה. עוד בדומה לבני אדם, גם אצל כלבים זכרים לוקים בתסמונת יותר מנקבות.
לג-קלב-פרטס נוגעת להפרעה באספקת הדם לראש מפרק הירך, אותו מפרק כדורי שאמור להתאים בול לשקע האגן. כשההפרעה הזאת מתרחש, המפרק לא מתפתח כמו שצריך וזה גורם לכאב, דלקות ואפילו לאובדן התפקוד של המפרק. ברוב המקרים הסיפור הזה מסתיים בניתוח, לעיתים מלווה בפיזיותרפיה או בשיקום.
סימנים מחשידים – צליעה פתאומית וקפיצה כמו של ארנבת (שתי הרגליים האחוריות מניעות את הגוף קדימה בו זמנית), רתיעה פתאומית ממגע באזור מפרק הירך וירידה משמעותית בטווח התנועה.
3. שקים אנאליים – כשר, אבל מסריח
שמעו, אין דרך נקייה לדבר על העניין הזה – השקים האנאליים קטנים ונמצאים בקצה פי הטבעת של כלבים. במצב רגיל, הם פנימיים ולא אמורים לגרום לבעיות. עם זאת, לפעמים דלקות או אבנים בכליות גורמות לסתימתם. לפעמים שינויים בתזונה מספיקים לפתרון הבעיה ולפעמים המקור הוא אנטומי, ואז ייתכן שיהיה צורך בהתערבות כירורגית כדי להסיר את השקים הסוררים.
סימנים מחשידים – גרירת ישבן על הרצפה, נשיכה או ליקוק של פלג הגוף האחורי והפגנת אי נוחות בישיבה.
4. אפילפסיה – זו לא בליעת זבובים, זה התקף
מנפוליאון ועד פרינס, לא מעט דמויות מפורסמות מההיסטוריה סבלו מההפרעה הנוירולוגית הדי נפוצה הזו. וכן, יש סיכוי לא קטן שגם הכלב שלכם הוא אחד מאותם סובלים – כ-1 מתוך 111 כלבים סובלים מאפליפסיה אידיופתית, כלומר כזו שהגורם לה אינו ידוע, וההתקף הראשון בדרך כלל מתרחש מתישהו בין גיל שנה לגיל 5. בגדול, אפילפסיה היא הפרעה בפעילות החשמלית הרגילה של תאי עצב (נוירונים בלעז) במוח, מה שגורם לעוויתות המפורסמות. החדשות הטובות היא שלמרות שההתקפים נראים איומים ונוראיים, לרוב הם לא גורמים לנזק יותר משמעותי מהרגשת הנגאובר קלה כשהם נגמרים.
סימנים מחשידים – עיוות פתאומי בשרירי הפנים, סגירת הלסת ומראה כללי של ״תפיסת זבובים״.דבר אחד משותף לכל המצבים הרפואיים האלה – ממש אבל ממש לא הייתם רוצים שהם יקרו לכלב או הכלבה האהובים שלכם.
לסיכום
לרוע המזל, רצון ותקווה לא תמיד מספיקים ולפעמים מצב רפואי פתאומי מכה בכל זאת. במצבים כאלה, אתם רוצים להיות בעמדה לספק לכלבים שלכם את הטיפול הרפואי הטוב ביותר – טיפול מציל חיים, שישיב להם את איכות החיים שמגיעה להם.
